החלטה
התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ, הגישה תביעת שיבוב, לשיבוב הסכומים ששילמה למבוטחה בגין נזקים שנגרמו לרכבו בעקבות תאונה שהתרחשה ביום 31/7/07, עת ביקש נהג הרכב המבוטח להיכנס אל מכונת השטיפה ורכבו נפגע ממסגרת ברזל אשר בלטה אל תוך נתיב הכניסה במכונת השטיפה.
התביעה הוגשה בסדר דין מהיר, על פי פרק טז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן : 'התקנות').
בישיבה המקדמית מיום 17.5.10, ב"כ הנתבעות טען כי, התצהיר שצורף לכתב התביעה אינו תצהיר תומך בהתאם לתקנה 214 ג לתקנות. לשיטתו, מאחר והמדובר בתצהיר שאינו של הנהג שהיה מעורב בתאונה, אין לקבל את התצהיר בהיותו עדות מפי השמועה.
מנגד, ב"כ התובעת טען כי, המדובר בתביעת שיבוב של חברת הביטוח, כאשר התביעה נסמכת על טופס ההודעה של הנהג מטעם חברת הביטוח, וכי התצהיר הינו תצהיר תמיכה בטענות שמועלות בכתב התביעה, כאשר תצהיר זה לא מהווה תצהיר עדות ראשית.
דיון והכרעה :
הצדק עם ב"כ התובעת.
תקנה 214ג לתקנות, בעניין תובענה בסדר דין מהיר קובעת כי: "בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי סעיף 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר".
התובעת צירפה לכתב התביעה, העתק פוליסת הביטוח, העתק חוות דעת שמאי, העתק חשבון שכ"ט השמאי, אסמכתאות בדבר התשלומים ששילמה וכן תצהיר תמיכה חתום בידי גב' מורן גונן – בסר, שעובדת במחלקת תביעות רכב ושיבובים אצל התובעת.
ועתה נשאלת השאלה, האם תצהיר החתום בידי עובדת חברת הביטוח מטעם התובעת מהווה תצהיר תמיכה עפ"י תקנה 214 ג, או שמא יש לקבוע כי תצהיר זה מהווה עדות מפי השמועה כטענת הנתבעות?
לשאלה זו נדרשתי בעבר בבש"א (שלום ת"א) 207177/09 ג'יואו גאנג נ' אויס דן רכב ותחבורה בע"מ, תק-של 2009(2), 4522 (2009), שם קבעתי כי: התקנה מחייבת את בעל הדין מצד אחד לפרט את טענותיו בכתב הטענות, וגם לצרף תצהיר מטעמו לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, כאשר החובה המוטלת על בעל הדין עצמו הינה לפרט את הטענות בכתב הטענות, בעוד שביחס לתצהיר שיצורף לכתב הטענות, התקנה נוקטת בלשון "תצהיר מטעמו" להבדיל מ- "תצהיר חתום על ידו", וזאת ללמדנו כי התצהיר הבא לאמת את עובדות כתב הטענות, הינו מטעם בעל הדין ולאו דווקא חתום על ידו.
עוד קבעתי כי פרשנות זו שהובאה לעיל אף מתיישבת לאור הסיפא של התקנה לפיה "בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר" ונראה לי, יש בכך משום תמיכה בפרשנות כי אין חובה כי התצהיר הבא לאמת עובדות בכתב טענות יהיה חתום דווקא על ידי בעל דין, יחד עם זאת בעל דין צריך לנמק מדוע התצהיר אינו של בעל הדין.
בעניינו, אין פירוט בתצהיר מדוע הוגש התצהיר חתום בידי עובדת מטעם התובעת ולא בידי הנהג של הרכב המבוטח, עם זאת ראיתי לקבל את התצהיר מהנימוק שקבעתי בבש"א 207177/09 לעיל, לפיו אין להתעלם מהעובדה כי לחברות השכרה או חברות ביטוח, אין שליטה על הנהגים המעורבים בתאונות, ולמעשה או שאין יכולת טכנית לקבל תצהירים שלהם לפני הגשת התביעה או למצער שיש בכך משום קושי מיותר והכבדה יתרה על התובעת, על כן, ניתן להסתפק בתצהיר של אדם אחר ולאו דווקא בעל הדין, או מי שנהג בפועל ברכב בזמן התאונה , אדם שכאמור אינו בשליטת התובעת .
כידוע, כאשר מדובר בכתב תביעה של חברת ביטוח או של חברת השכרה, למעשה מי שנהג ברכב אינו בעל דין כלל, וההיגיון העומד ביסוד הבקשה אם ייושם גם במקרה של תביעה של חברת ביטוח או חברת השכרה, לגבי כתב התביעה, אזי הטיעון הוא הפוך, ומאחר ומי שהיה מעורב בתאונה ומכיר את נסיבותיה, אינו בעל דין, הוא יהיה מנוע מהגשת תצהיר, ויווצר מצב הפוך בו יטען הטוען - בהגיון של בקשה זו, כי, אין לצרף תצהיר של הנהג, אלא של חברת הביטוח או ההשכרה שאומנם היא בעלת דין אך אינה יודעת ממקור ראשון את העובדות. יישום דווקני של הפרשנות אותה מציע בא כוח הנתבעות, גם במקרה של כתב תביעה (ואין הבדל בין כתב תביעה לכתב הגנה לענין חובת צירוף תצהיר מאמת) תביא לאנדרלמוסיה מוחלטת בענין.
זאת ועוד בית המשפט אינו יכול להתעלם מן הנוהג שהשתרש בבתי המשפט, שלא למחוק כתבי טענות לא במקרים שבהם הוגשו תצהירים הבאים לאמת עובדות בכתב הטענות, ואף לא במקרים שלא הוגש תצהיר כלל.
עוד אציין כי, צודק בא כוח התובעת כאשר הוא מפנה לכך כי מדובר בתצהיר המאמת את הנטען בכתב הטענות על פי תקנה 214ג', ולא תצהיר עדות ראשית בהתאם לתקנה 168 לתקנות.
יש לשים לב למטרת חקיקתן של התקנות שעניינן דיון מהיר, פישוט הליכים, קיצור דיונים, הוזלת עלויות ניהול, ועשיית צדק עם בעלי הדין. חיובו של בעל דין להגיש תצהיר במתכונת אותה מציע בא כוח הנתבעות המבקש, נוגדת את מטרת קיומו של הדיון המהיר.
מכל הטעמים הנ"ל מצאתי לדחות את הבקשה .
קובע את התיק לימ"ק ליום 24.11.10 שעה 12:00.
ניתנה היום, י"ג סיון תש"ע, 26 מאי 2010, בהעדר הצדדים.